ההליכים:
[א] כנגד ניצן ינאי (להלן: "
הנאשם"), הוגש כתב אישום אשר על פיו יוחסו לו עבירת הריגה בניגוד לסעיף 298 לחוק העונשין, ועבירות נוספות. תחילה כפר הנאשם באשר פורט בכתב האישום ולאחר שהדיון נקבע לשמיעת ראיות באו הצדדים לידי הסדר טיעון שבמסגרתו תוקן כתב האישום ועבירת ההריגה הומרה לעבירה של גרם מוות ברשלנות.
מן המפורט בכתב האישום עולה, כי בתאריך 2/4/10 סמוך לשעה 11:00 נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג דייטסו מספר רישוי 07-547-96 (להלן: "
הפרטית"), בכביש 90 מכיוון בית שאן לכיוון טבריה (להלן: "
הכביש") יחד עם הנאשם נסעו נמרוד רימר שישב במושב הקדמי ליד הנהג ואהוד גרמן (להלן: "
המנוח") שישב במושב האחורי. תוך כדי נהיגתו הגיע הנאשם לצומת מפגש כביש 90 עם כביש 71 (להלן: "
הצומת"), הכביש מתפצל לשני נתיבים, האחד לנסיעה ישר לכיוון טבריה והשני נתיב לפניה שמאלה לכיוון כללי עפולה בכביש 71. באותה עת נהג עימאד גאנם בכביש אוטובוס אגד מסוג וולבו מס' 01-409-86 (להלן: "
האוטובוס") מכיוון כללי טבריה לכיוון כללי בית שאן ובכיוון הנסיעה ההפוך לכיוון נסיעת הנאשם. כמו כן נהג באותה העת דוד גלמידי ברכב מיני ואן קאיה מס' רישוי 51-367-66 (להלן: "
הקאיה") בכביש 71, מכיוון כללי עפולה לכיוון הצומת שם התכוון לפנות שמאלה לכיוון טבריה. יחד איתו נסעו בקאיה אישתו ושלושת ילדיהם. בכניסה לצומת עצר דוד גלמידי את הקאיה בשל תמרור עצור המוצב בכיוון נסיעתו כדי לתת זכות קדימה לאוטובוס שהתקרב לצומת משמאל.
הנאשם אשר נהג ברשלנות תוך כדי כך שלא היה מרוכז בנהיגה, לא היה ער למצב התנועה ולכל התנאים שבצומת, הגיע לצומת במהירות גבוהה והחל לחצותה תוך הפניית רכבו שמאלה לכיוון כביש 71, מבלי להאט מהירות נסיעתו. הנאשם החל לחצות הצומת מבלי להבחין באוטובוס אשר התקרב לצומת מולו בנתיב הנסיעה הנגדי ומבלי שנתן זכות קדימה לאוטובוס ובכך חסם את דרכו. האוטובוס התנגש עם חזית ימין בדופן ימין של הפרטית, הפרטית הסתבסבה ותוך כדי כך התנגשה עם דופן שמאל בפינה ימנית קידמית של הקאיה (להלן: "
התאונה").
כתוצאה מן התאונה נהרג המנוח, נפצע הנאשם ונמרוד רימר, כן נפגעו שלושת כלי הרכב המעורבים.
במעשהו נהג הנאשם ברשלנות בכך שלא היה מרוכז בנהיגה ולא היה ער לתנועה ולכל הנסיבות שבכביש, נכנס לצומת בכוונה לחצותו תוך כדי הפניית רכבו שמאלה חרף התקרבותו של האוטובוס בנתיב הנגדי. בכך נטל הנאשם סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התאונה ותוצאתה, תוך תקווה למנוע את התאונה.
לפיכך, ייחסה המאשימה לנאשם, במסגרת כתב האישום המתוקן את העבירות הבאות:
1. גרם מוות ברשלנות, - עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "
החוק"), יחד עם סעיפים 64 ו- 40 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961 (להלן: "
הפקודה").
2. נהיגה בקלות ראש אשר גרמה לנזק לאדם ולרכוש, - עבירה לפי סעיף 62 (2) ו- 38 (2) (ד) לפקודה.
3. אי מתן זכות קדימה בפניה שמאלה, - עבירה לפי סעיף 64 (א) (2) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961 (להלן: "
התקנות") יחד עם סעיף 68 לפקודה.
4. נהיגה במהירות בלתי סבירה, - עבירה לפי תקנה 51 לתקנות, יחד עם סעיף 68 לפקודה.
5. פניה שלא בבטחה, - עבירה לפי תקנה 41 לתקנות, יחד עם סעיף 68 לפקודה.
[ב] במסגרת הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים תוקן כאמור כתב האישום, הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן והורשע על פי הודאתו. בית המשפט נתבקש על ידי הצדדים להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה שתקבע על ידי בית המשפט לאחר שהצדדים יטענו לעונש. במסגרת הטיעונים רשאי הסנגור לטעון לאופן ביצוע המאסר בפועל. כן נתבקש בית המשפט לפסול הנאשם פסילה בפועל לתקופה שתחל ביום התאונה מועד בו נפסל בפועל ורישיונו הופקד, מאסר על תנאי וקנס או התחייבות.
במסגרת ההסדר הוזמן תסקיר קצין מבחן, לבקשת הסנגור.
[ג]
תסקיר קצין המבחן מיום 11/4/2011:
מן התסקיר שהוגש לעיוני למדתי, כי הנאשם בן 20, חייל המשרת כלוחם סיירת ביחידה מובחרת, מתגורר בבית המשפחה ביישוב עצמון. המשפחה מונה זוג הורים ושלושה ילדים בין הגילאים 16 עד 23, הנאשם שני בסדר הלידה. לפני 12 שנים התגוררה המשפחה בארה"ב למשך 4 שנים שלאחריהם שבה ארצה, ואולם לפני כשלוש שנים החליטו שוב להעתיק את מגוריהם לארה"ב בעקבות עבודתו של האב. הנאשם התעקש, למורת רוח הוריו, להישאר בארץ ולהתגייס לצה"ל. גם אחיו הבכור מתגורר בחו"ל. אביו של הנאשם כבן 52, יליד ישראל, רופא במקצועו, אימו כבת 50 ילידת הארץ מורה במקצועה בחו"ל, אינה עובדת.
הנאשם תיאר קשר חיובי עם משפחתו המבוסס על דאגה, תמיכה ועזרה הדדית, הוריו מהווים עבורו דמות משמעותית אשר לאורך השנים גם לאחר התאונה היו עבורו מקור תמיכה לקשיים עמם מתמודד, תוך ביקורים הדדיים.
הנאשם סיים 12 שנות לימוד במגמה ריאלית וזכה בתעודת בגרות, התגייס לצה"ל והוכר כחייל בודד, בחודש 7/2011 עתיד לסיים את שרות החובה. הנאשם ציין כי החזרה המידית לשרות לאחר התאונה סייעה לו להתמודד עם הרגשות הקשים של אשמה וחרטה וביקש לאפשר לו לסיים שרותו הצבאי המלא. מחוות דעת מפקדיו עולה, כי הינו חייל מוביל בכל תחום, מגלה אחריות רבה בכל משימה, מבצע תפקידיו במסירות רבה, בהשקעה רבה תוך צניעות ועזרה לזולת.
הנאשם נטל אחריות מלאה לביצוע העבירה ותאר את חוסר האונים שחווה באותם רגעים ואת הקושי שחווה לאחר מכן בעת פגישותיו עם הורי המנוח וחברו נמרוד שנפגע.